אולי די עם “נסכים שלא להסכים”?

לקראת הבחירות הקרבות ובאות, אנחנו מרבים לדבר על הצורך להקשיב, להכיל, להתפשר ולמצוא את המשותף. יש בכך הרבה אמת. השיח הציבורי שלנו נעשה לא פעם חשדני ותוקפני, ומחלוקת פוליטית גולשת בקלות לשיפוט אישי, להכללות ולניתוק קשרים. דווקא בתקופה סוערת כזאת, חשוב להזכיר שאפשר לחשוב אחרת, להצביע אחרת ואפילו לחלוק על שאלות יסוד, בלי להפוך את מי שמולנו לאויב.

גם אני רציתי לכתוב על הצורך לפנות מקום לאחר, על היכולת להתפשר ועל האחריות שלנו לשמור על מרחב משותף. אבל ככל שחשבתי על הדברים, חששתי שהמסר הזה החשוב כשלעצמו, כבר מוכר ומקבל מקום רב בשיח, בטח זה המקובל במדרשה. פחדתי שבניסיון להרגיע את המחלוקת, מחשש שהטונים קצת יעלו, אז לא יישמע קול אחר, שגם לו יש מקום: הקול שמבקש להגן על הזכות לחלוק, להתעקש ולדבוק בקנאות מה בערכים גם כשהם אינם נוחים לסביבה. הרגשתי שדווקא את המסר הזה אני צריך לנסות להשמיע.

הרי לא כל מחלוקת היא תקלה שצריך לתקן, ולא כל פשרה היא בהכרח הישג. לפעמים אנחנו חלוקים מפני שאנחנו מבקשים דברים שונים, ולפעמים מפני שאנחנו מחזיקים בתפיסות עולם שונות באמת. אפשר לנסות לצמצם את הפערים, אבל אין סיבה להניח שכל שיחה טובה צריכה להסתיים בהסכמה. יש ערך גם למחלוקת שנשארת פתוחה, כל עוד היא מאפשרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת מי שחולק עלינו.

יש משהו במסורת היהודית שיכול ללמד אותנו על האפשרות הזאת. בית המדרש לא נבנה על הסכמה, אלא במידה רבה דווקא על מחלוקת. דורות של תלמידי חכמים התווכחו בלהט, הקשו, דחו, ערערו על הנחות יסוד ולא ויתרו בקלות על עמדותיהם. הם לא ראו במחלוקת בהכרח איום על הלימוד, אלא דרך לברר את האמת. ובכל זאת, חז”ל קבעו: “תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם”. אולי זהו אחד הפרדוקסים היפים ביהדות: השלום אינו נולד בהכרח מהשתקת המחלוקת אלא יכול לצמוח דווקא מתוכה, כשהיא נעשית מתוך מחויבות אמיתית לבירור, ולא מתוך רצון להביס או להשפיל. כשכל צד מוכן ללכת עד הסוף בטיעוניו, אך גם מכיר בכך שהוויכוח מתקיים בתוך מסגרת משותפת, השלום אינו מחייב ויתור על האמת. הוא מחייב את הצדדים לזכור שיש ערך גדול יותר שמחייב את כולם — היכולת להחזיק בשלום הבית המשותף, בסוף הדיון והמחלוקת.

לקראת הבחירות, יש לנו הזדמנות ליישם את הרעיון הזה גם ביחס לעמדות הפוליטיות שלנו. הבחירות אינן רק תחרות בין מפלגות או הכרעה בשאלה מי ינהל את המדינה. הן גם הזדמנות לעצור ולברר: מה באמת חשוב לנו? אילו ערכים אנחנו מבקשים לקדם? על מה אנחנו מוכנים להיאבק, ומה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם כדי להגן על הדברים שאנחנו מאמינים בהם?

קל יחסית להגדיר את עצמנו באמצעות מה שאנחנו מתנגדים לו. לפעמים נדמה שהשאלה המרכזית היא רק מי מסוכן יותר, מי טועה יותר או איזו אפשרות צריך למנוע. אבל עמדה ערכית אינה יכולה להסתפק בשלילת הצד האחר. היא צריכה להציע גם חזון חיובי: מהי החברה שאנחנו רוצים לחיות בה בארבע השנים הקרובות, מה אנחנו מבקשים לשמר בה, ומה אנחנו מקווים לשנות. אגב, בירור כזה עשוי גם לגלות לנו שהמחנה שאליו אנחנו משתייכים אינו תמיד נאמן לערכים שבשמם אנחנו תומכים בו.

כמובן, לא כל התעקשות היא עמידה על עקרונות, ולא כל מי שמסרב להתפשר עושה זאת מתוך נאמנות לערכיו. לפעמים מדובר בהרגל, בגאווה או בחוסר נכונות להודות בטעות. גם היכולת לשנות עמדה בעקבות טיעון משכנע היא ביטוי של יושר ושל אומץ. אבל מכאן לא נובע שעלינו לחשוד בכל עמדה נחרצת או לראות בפשרה את ברירת המחדל הנכונה. יש הבדל בין פתיחות לשמוע טענות לבין נכונות לוותר מראש על מה שחשוב לנו.

השאלה, אם כן, אינה רק איך אנחנו מנהלים מחלוקת, אלא גם אם אנחנו מוכנים לאפשר לה להתקיים. האם אנחנו מסוגלים לשמוע עמדה שמערערת על הנחות היסוד שלנו בלי למהר לפסול את מי שמחזיק בה? והאם אנחנו מוכנים בעצמנו לומר דברים שאחרים בקהילה שלנו לא בהכרח ירצו לשמוע? הסוגייה על החברותא של רבי יוחנן וריש לקיש מוכרת מספיק כדי לדעת ששיח מכבד אינו שיח שבו כולם בוחרים את המילים הבטוחות ביותר, אלא שיח שבו אפשר להציג גם מחלוקות אמיתיות בלי לחשוש שהן יעלו מיד במחיר של שייכות, וזה אפילו עדיף יותר.

כאן נמצא בעיניי תפקידה המיוחד של הקהילה. קהילה אינה רק קבוצת אנשים שמסכימים זה עם זה או חולקים זהות משותפת. היא נבחנת גם ביכולתה להכיל הבדלים ממשיים בין חבריה, בלי לדרוש מהם להסתיר את עמדותיהם כדי להישאר חלק ממנה. אם כל מחלוקת הופכת חלילה למבחן נאמנות, ואם כל עמדה חריגה נתפסת כאיום על המרקם המשותף, אנחנו עלולים להישאר עם מרחב שקט ורגוע אבל לא עם שיחה אמיתית ובוודאי בלי כנות.

האתגר הוא לבנות מרחב שבו אפשר להתווכח בלהט, להגן על עמדות ולהצביע על טעויות, ובכל זאת להמשיך להיפגש, ללמוד ולעשות דברים יחד. אין פירוש הדבר שכל אמירה מתקבלת או שאין גבולות לשיח. כמובן שיש הבדל בין ביקורת חריפה לבין השפלה, בין ויכוח ענייני לבין שלילת הלגיטימיות של האדם שמולנו. דווקא כאשר המחלוקת רצינית, חשוב להקפיד על ההבחנה הזאת.

לקהילה שלנו, יש גם אפשרות להציע דוגמה רחבה יותר. החברה הישראלית לא תיעשה בריאה יותר אם נצליח להעלים את המחלוקות שבתוכה, אלא אם נלמד להתמודד איתן בלי לפרק את השותפות. לא תמיד נסכים על הדרך, ולפעמים הפערים בינינו יהיו עמוקים מכדי לגשר עליהם. אבל אפשר לדרוש מעצמנו יותר מאשר הימנעות מריב: אפשר לבנות תרבות שבה עמדות נבחנות לגופן, ערכים נאמרים במפורש, ואנשים אינם נמדדים רק לפי המחנה שאליו הם משתייכים.

בשירות המילואים, במיוחד בשנות המלחמה, למדנו את זה לא פעם על בשרנו. מצאנו את עצמנו חיים, נלחמים ומגינים זה לצד זה עם אנשים שאנחנו חלוקים איתם כמעט בכל שאלה פוליטית או ציבורית. לא היינו צריכים לפתור את כל המחלוקות בינינו כדי לסמוך זה על זה, לשאת באחריות משותפת ולעשות יחד את מה שנדרש מאיתנו. דווקא ברגעים שבהם המחלוקת בחוץ הייתה עמוקה כל כך, התברר שאפשר להחזיק בדעות שונות מאוד ובכל זאת להיות שותפים למשימה. אין פירוש הדבר שהפערים נעלמו או שהם חסרי חשיבות, אלא שהם לא חייבים לבטל את המחויבות שלנו זה לזה.

אני לא מבקש להפחית בחשיבות ההקשבה או הפשרה. אני מבקש שלא נהפוך אותן לערכים היחידים בשיחה. לפעמים הדבר הנכון הוא להתגמש. לפעמים נכון לעמוד על שלנו. לפעמים נצא משיחה עם תובנה חדשה, ולפעמים נישאר חלוקים. ההסכמה היא לא המטרה בסוף הדיון. המבחן אינו אם הצלחנו להגיע להסכמה בכל מחיר, אלא אם הצלחנו לקיים מחלוקת שיש בה יושר, רצינות וכבוד.

לקראת הבחירות, ובחיים המשותפים שלנו בכלל (הרי החיים פה ימשיכו גם אחרי ה-27 באוקטובר), כדאי לזכור ששלום אינו מחייב אחידות, ואחדות אינה מחייבת ויתור על עקרונות. היא מחייבת אותנו להכיר בכך שגם בתוך מחלוקת יש לנו אחריות משותפת. אם נצליח להחזיק בשני הדברים האלה יחד , בנכונות להתווכח ובמחויבות להמשיך לחיות יחד , אולי נוכל להפוך את הקהילה שלנו למקום שלא רק מדבר על שיח אחר, אלא גם מקיים אותו.

ואהבת? שתף/י לרעך כמוך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוע - בית מדרש ישראלי
מדיניות פרטיות - Privacy Overview

אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי שנוכל לספק לך את חוויית המשתמש הטובה ביותר.

עוגיות אנליטיות עוזרות לנו להבין איך משתמשים באתר, ועוגיות שיווקיות מאפשרות לנו להציג לך פרסום מותאם אישית.

מידע על קובצי Cookie נשמר בדפדפן שלך ומבצע פונקציות כגון זיהוי שלך כאשר אתה חוזר לאתר שלנו, ועוזר לצוות שלנו להבין אילו חלקים באתר מעניינים ושימושיים עבורך ביותר. למידע נוסף, נא עיינו במדיניות הפרטיות וכן בתנאי השימוש באתר.