פרק 7 – פנטזיה היא החופש ליצור
סיגל שטיינברג פוגשת את אביגיל דגן חדד לשיחה על מקומו של הקסום והנסתר במציאות שלנו. מה הקשר בין פנטזיה ובין תורת הסוד? כיצד אנו הופכים להיות גיבורים בסיפור שלנו? ועם איזה סופר היא הייתה רוצה ללמוד דרשה זוהרית?
הפרק הוקלט לפני השבעה באוקטובר 2023
התשוקה האנושית היא דבר מסתורי, ומבחינה זו אין הבדל בין ילדים למבוגרים. אלה שהיא מתעוררת בהם לא יכולים להסביר אותה, ואלה שלא חוו כמותה לא יכולים להבין אותה.
יש אנשים המסכנים את חייהם כדי לכבוש פסגה של הר. ואין איש, אף לא הם עצמם, המסוגל להסביר מדוע. ואחרים הורסים את חייהם בניסיון לכבוש את לבו של אדם מסוים שלא מגלה בהם שום עניין.
ואחרים מביאים על עצמם חורבן מפני שהם לא מסוגלים לעמוד בפני הפיתויים של הנאות החך — או בפני פיתויו של הבקבוק. יש אנשים המוותרים על כל הונם ונכסיהם כדי לזכות בהימורים, או מקריבים הכול למען רעיון שהם לא מצליחים להשתחרר ממנו, גם אם לעולם לא יוכלו לממש אותו.
ויש כאלה המאמינים שיהיו מאושרים אך ורק במקום אחר מזה שהם נמצאים בו, ולכן הם יוצאים למסע ונודדים כל ימי חייהם. ואחדים אינם מוצאים מנוחה כל עוד לא צברו כוח. בקיצור, כמספר בני האדם השונים כך מספרן של התשוקות השונות.
תשוקתו של בסטיאן בַּלְתָזָר בּוּקְס היתה ספרים.
מי שלא ישב מעודו עם ספר במשך כל שעות אחר הצהריים, עם אוזניים יוקדות ושיער פרוע, וקרא, וקרא, ושכח שסביבו קיים עולם שלם, ולא שם לב לכך שנעשה רעב או שהוא קופא מקור —
מי שלא קרא מעודו בחשאי, לאורו של פנס כיס במיטה מתחת לשמיכה, כי אביו או אמו או אדם מודאג אחר כיבו לו את האור בחדר בטענה שכוונתה טובה כי הגיעה השעה לישון, שהרי צריך לקום מחר מוקדם בבוקר —
מי שלא הזיל מעודו דמעות מרות, בגלוי או בסתר, מפני שהסתיים סיפור נפלא, והוא נאלץ להיפרד מהדמויות שאיתן חווה הרפתקאות רבות כל כך, דמויות שאהב, דמויות שהתפעל מהן והעריץ, דמויות שחרד להן וקיווה למענן ושבלעדיהן נדמו חייו ריקים וחסרי כל משמעות —
מי שלא מכיר את כל אלה מתוך ניסיונו האישי, ובכן, יש לשער שלא יוכל להבין את מה שבסטיאן עשה עכשיו.
הוא נעץ את מבטו בכותרת הספר, ובגופו עברו חום וקור לסירוגין. זה, בדיוק זה הדבר שעליו חלם לעתים קרובות כל כך ושקיווה לו מאז התעוררה בו התשוקה ההיא: סיפור שאינו נגמר לעולם! ספר הספרים!
(מתוך: הסיפור שאינו נגמר/ מיכאל אנדה, כנרת, 2015. תרגום: חנה לבנת)
סיגל שטיינברג פוגשת את אביגיל דגן חדד לשיחה על מקומו של הקסום והנסתר במציאות שלנו. מה הקשר בין פנטזיה ובין תורת הסוד? כיצד אנו הופכים להיות גיבורים בסיפור שלנו? ועם איזה סופר היא הייתה רוצה ללמוד דרשה זוהרית?
הפרק הוקלט לפני השבעה באוקטובר 2023
התשוקה האנושית היא דבר מסתורי, ומבחינה זו אין הבדל בין ילדים למבוגרים. אלה שהיא מתעוררת בהם לא יכולים להסביר אותה, ואלה שלא חוו כמותה לא יכולים להבין אותה.
יש אנשים המסכנים את חייהם כדי לכבוש פסגה של הר. ואין איש, אף לא הם עצמם, המסוגל להסביר מדוע. ואחרים הורסים את חייהם בניסיון לכבוש את לבו של אדם מסוים שלא מגלה בהם שום עניין.
ואחרים מביאים על עצמם חורבן מפני שהם לא מסוגלים לעמוד בפני הפיתויים של הנאות החך — או בפני פיתויו של הבקבוק. יש אנשים המוותרים על כל הונם ונכסיהם כדי לזכות בהימורים, או מקריבים הכול למען רעיון שהם לא מצליחים להשתחרר ממנו, גם אם לעולם לא יוכלו לממש אותו.
ויש כאלה המאמינים שיהיו מאושרים אך ורק במקום אחר מזה שהם נמצאים בו, ולכן הם יוצאים למסע ונודדים כל ימי חייהם. ואחדים אינם מוצאים מנוחה כל עוד לא צברו כוח. בקיצור, כמספר בני האדם השונים כך מספרן של התשוקות השונות.
תשוקתו של בסטיאן בַּלְתָזָר בּוּקְס היתה ספרים.
מי שלא ישב מעודו עם ספר במשך כל שעות אחר הצהריים, עם אוזניים יוקדות ושיער פרוע, וקרא, וקרא, ושכח שסביבו קיים עולם שלם, ולא שם לב לכך שנעשה רעב או שהוא קופא מקור —
מי שלא קרא מעודו בחשאי, לאורו של פנס כיס במיטה מתחת לשמיכה, כי אביו או אמו או אדם מודאג אחר כיבו לו את האור בחדר בטענה שכוונתה טובה כי הגיעה השעה לישון, שהרי צריך לקום מחר מוקדם בבוקר —
מי שלא הזיל מעודו דמעות מרות, בגלוי או בסתר, מפני שהסתיים סיפור נפלא, והוא נאלץ להיפרד מהדמויות שאיתן חווה הרפתקאות רבות כל כך, דמויות שאהב, דמויות שהתפעל מהן והעריץ, דמויות שחרד להן וקיווה למענן ושבלעדיהן נדמו חייו ריקים וחסרי כל משמעות —
מי שלא מכיר את כל אלה מתוך ניסיונו האישי, ובכן, יש לשער שלא יוכל להבין את מה שבסטיאן עשה עכשיו.
הוא נעץ את מבטו בכותרת הספר, ובגופו עברו חום וקור לסירוגין. זה, בדיוק זה הדבר שעליו חלם לעתים קרובות כל כך ושקיווה לו מאז התעוררה בו התשוקה ההיא: סיפור שאינו נגמר לעולם! ספר הספרים!
(מתוך: הסיפור שאינו נגמר/ מיכאל אנדה, כנרת, 2015. תרגום: חנה לבנת)
