כאשר אבדתי, אלוהים

שלמה נטר

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

במגילה העתיקה, מסופר על אישה שהצהירה במצבה שמוכנה היא את נפשה לאבד. אסתר המלכה היהודיה נאלצה לגשת אל המלך ובכך הסתכנה בהוצאה להורג, בדעה שאם תצליח לדבר על ליבו תוכל אולי ורק אולי לגרום להצלת אנשיה וכל העם היהודי. ברגע החלטתה אמרה לעצמה בעיקר, וכאשר אבדתי אבדתי.

היא הכינה את עצמה לצאת למערכה, עם ספק גדול שתחזור ותחיה. אולי לא נותרה לה ברירה, ואולי כן. מבחינה רגשית, יש להבין על מה מדובר, זה סערת רגשות דתית וקיומית. אדם אשר ימצא עצמו מאמין וגם שרוי במשבר של מציאות, מוכרח לחוש באובדנו, וזאת בכדי להרוויח את נפשו בחזרה אך תוך כדי אפילו להשלים מערכה גדולה ואלוהית.

זהו משבר קיומי, כזה של חוסר ביטחון וספק גדול שסוחף את כל נפש האדם. אך אלה דווקא הם הרגעים הגדולים ביותר של אמונה צרופה. הרי אם ידוע לי שאלטרנטיבה כזו או אחרת תוביל אותי בדרך סלולה לשכר טוב וגמול, אז מה הטעם באובדן הנפש? דרך כזאת אינה אלא אמונה קטנה ומצומצת, של בטחה ולא משבר.

הדרך הצרה היא המשבר, אובדן הכול בשביל הליכה באפלה, מתוך אמונה בקריאת האינסוף ואלוהי הבלתי-נראה. ראשית אמונה היא, כך הגה קירקגור אבי הקיומית הדתית, בספק. וראו, שבמגילה כידוע אלוהים לא מופיע במפורש. עובדה מיוחדת זו הולמת את הדבר עליו אני עומד כאן, קיומיות בת רגשות אהבה שנאה ואמונה בודדת בישועה מעורפלת.

pas shushani

כתיבת תגובה

מומלצים:

בכנות, את מאמינה?

על האפשרות לחינוך למצוות במערכת החינוך כאשר אני חושבת על הנושא של חינוך למצוות אני מוצפת שאלות: איך מלמדים פרקטיקות דתיות? בבית? בכיתה? איך דואגים

קרא/י עוד »

בין מים למים

הוא הגיע אליה בשעת בוקר מוקדמת, יודע שלפניו עוד יום עמוס לכלוך של אנשים אחרים. הבוקר היה מסוג הבקרים שהשינה והערות לא לגמרי ניתקו זו מזו, ובדרך כלל התוצאה היא בליל מחשבות גבוהות ונישאות עד רום שמיים

קרא/י עוד »

חג שיא השיגרה

חג הקציר או חג מתן תורה? שני שמות החג נשמעים כמו שמות של אירועים יוצאי דופן השונים זה מזה. אך למעשה שני השמות מצביעים לעבר

קרא/י עוד »