נר ראשון של חנוכה

שי גיליס

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

חנוכה הוא חג של נר איש וביתו, אבל בחנוכה של חורף 2001 לא היה לי אף איש קרוב מסביב. וגם לא בית. מדֵי חאקי, סביבה זרה, דירה זרה, שותפים זרים, אי שם בבניין ברמת גן, שלושה חודשים וקצת בצבא. והרגשתי האדם הבודד ביקום.

אולי כל ההדלקות מאז, כבר חמש עשרה שנים, הן תיקון לחג ההוא, שבו כל הצלילים הפכו להיות חלולים בתיבת התהודה הסדוקה שלי.

אבל בתוך החג היה גם חגי. חגי אחד בעולם. חבר יקר ואהוב (עד היום הוא קצת הרב שלי), שהייתי מתקשר אליו בערבים. על אדן החלון דולקים נרות, ואני שר איתו בפלאפון את הנרות הללו, מנסה להדביק בחום האנושי הזה את הסדקים המתרחבים. לומד בדרך משהו על חוטים ששזורים בעמקי הלב.
     *
הנר הראשון הוא לא קונצ’רטו המאורות הטייכמני שמגיע בימים שלאחר מכן. הוא חשוף ושברירי עד תימהון. אין בו אפילו את השגרה השבועית המוכרת, של שני נרות שבת. המקבילה הכי קרובה היא אולי נר נשמה, עם כל הבהלה שנלווה לקונוטציה הזו.
אבל הנר הראשון הוא גם פלא בריאת היום הראשון. הוא ההכרעה השערורייתית ההופכית, של ויהי אור.
אז נכון שהקדוש ברוך הוא גנז את האור הזה לצדיקים לעתיד לבוא, אבל לפעמים אפשר לגלות נטיפים שלו בכל מיני סדקים, שמי היה מדמיין בכלל. ולפעמים, אם זוכים, יש חברים. איזה חגי שכזה, משהו בין רובין הוד לפרומתאוס מודרני, שגונב בשבילנו את האש. עד שיימצא איזה גפרור משלנו בכיס.
     *
בתוך ‘השיבה מטיפאזה’, אלבר קאמי כותב: “בשיאו של החורף, גיליתי בי קיץ שלא יובס לעולם”.
הלוואי. ונגלה בנו, בשיאו של החורף, גם את הכרעת האור הראשון. את הנר ואת הבית.
ונאמר אמן.
כל האור והטוב,
שי
~~~
עלה במקור כחלק מסדרת פוסטים  לכבוד חנוכה בדף הפייסבוק של המדרשה

כתיבת תגובה

מומלצים:

קשר חי וקיים

בשבעה באוקטובר עברנו אסון לאומי. עברנו אסון ישראלי. זה היה רגע גדול של זעזוע שעדיין מורגש אצל כל אחד ואחת מאיתנו. אך הזעזוע הזה לא

קרא/י עוד »

אני לא סינדרלה

מי מאיתנו לא חלמה להיות סינדרלה. שיבוא יום אחד נסיך ויגלה מי אנחנו באמת, וייקח אותנו מהחיים האפורים שלנו, ילביש אותנו זהב, ויגאל אותנו מהצורך

קרא/י עוד »

חיבוק ממרחק הדורות

אני מפנה מבט גם אל הנשים והאמהות היהודיות שהתמודדו במהלך השנים עם תקופות של מלחמות, פוגרומים ושכול. מאז השבעה באוקטובר אני מרגישה אותן בתוכי, כאילו צמח לי שם איבר נוסף בבטן…
אני יודעת שהן שם, כמו בובת בבשוקה שנמצאת בתוכי – אמא בתוך אמא בתוך אמא בתוך אמא ואני שואבת מכך נחמה עמוקה.

קרא/י עוד »

בכנות, את מאמינה?

על האפשרות לחינוך למצוות במערכת החינוך כאשר אני חושבת על הנושא של חינוך למצוות אני מוצפת שאלות: איך מלמדים פרקטיקות דתיות? בבית? בכיתה? איך דואגים

קרא/י עוד »