חיבוק ממרחק הדורות

מחשבות על יום האישה 2024

גנית תדהר

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

המלחמה מחזירה אותנו אחורה בזמן, אל תקופה שבה השתמשו בגופן ובחירותן של נשים במסגרת מאבק לאומי
מאז השבעה באוקטובר אני מרגישה אותן בתוכי, כאילו צמח לי שם איבר נוסף בבטן.
אני מודה שאף פעם לא התחברתי אל המדרש הזה, זה היה נראה לי עוד מדרש מבית היוצר של הרחם הלאומי.

כש”ארץ נהדרת” מוציאים מערכון אני מרגישה שזה מזהה לא פעם משהו עמוק בסנטימנט הישראלי ונוגע בבטן הרכה של הציבור הישראלי. לפני כחודש יצא מערכון שנקרא “נשות הצו 8” ושם רואים את הנשים שנשארו בבית ונאבקות על קיום השגרה ותחזוק היום היום בזמן שהגברים בחזית. אמנם בארץ נהדרת מציגים את זה בהומור אבל זה פגש אותי בנקודה רגישה שאני מוצאת את עצמי מתעסקת בה לא מעט בימים אלה. המלחמה הנוראית הזו שנכפתה עלינו הפרה הרבה איזונים עדינים שהתקיימו פה בחברה הישראלית, היא פגעה ועדיין פוגעת בהרבה מישורים. גם בנושא המגדרי נדמה כי המלחמה מחזירה אותנו אחורה בזמן, אל תקופה שבה השתמשו בגופן ובחירותן של נשים במסגרת מאבק לאומי וגם אל תקופה שבה גברים נלחמו ונשים נותרו בבית. במובן מסוים יש פה שתי זירות שמתקיימות במקביל, המלחמה של גברים רבים בחזית והמלחמה של נשים רבות שנותרו בעורף ונאבקות לקיים שגרת יום יום. 

אני חוששת מהפער הזה שנפער ומהחזרה אל התפקידים המסורתיים, במיוחד בתקופה שבה, אחרי מאבקים ארוכים, רובנו עסוקות בעשייה בעולם החיצוני ובקריירה לצד המשפחה. אם בארצות הברית המאבק סביב ההפלות החזיר את נשות ארצות הברית אחורה בזמן, נדמה כי למצב בארץ עלולה להיות השפעה זהה. אבל המלחמה מחזירה אותי אחורה בזמן גם במובן עמוק ופנימי, מפנה את המבט שלי אחורה, אל גבורת הנשים היהודיות שהיו ועוד ישנן. כמובן שחשוב להזכיר גם את סיפורי הגבורה הנשיים, לספר על הנשים הלוחמות שנלחמו ונלחמות עדיין במלחמה הקשה הזו, להזכיר את הרבש”צית של ניר־עם ענבל ליברמן, את לוחמות הטנק שהגנו על קיבוץ חולית ואת הלוחמות שנלחמו בבסיסים ובקיבוצים, חלק מהן גם נפלו בקרבות הקשים. כל הנשים שהוכיחו שאנחנו פה כדי להישאר. כל הנשים שנענו לקריאה המצמררת של אסתר המלכה – “באשר אבדתי אבדתי”. 

אבל אני מפנה מבט גם אל הנשים והאמהות היהודיות שהתמודדו במהלך השנים עם תקופות של מלחמות, פוגרומים ושכול. מאז השבעה באוקטובר אני מרגישה אותן בתוכי, כאילו צמח לי שם איבר נוסף בבטן. ביום האישה הקודם השתתפתי בפעילות ובה התבקשנו ללכת אחורה ולנסות לשחזר את השושלת הנשית שלנו. כל אישה הייתה צריכה לציין את שמה, את שם אימה, את שם סבתה, את שם סבתא רבתא שלה, עד לנקודה שבה היא לא יודעת או לא זוכרת. גם אם אני לא מצליחה לשחזר את כל השושלת (הצלחתי להגיע רק עד לסבתא רבתא שלי) אני יודעת שהן שם, כמו בובת מטריושקה (בבושקה) שנמצאת בתוכי – אמא בתוך אמא בתוך אמא בתוך אמא ואני שואבת מכך נחמה עמוקה. מיה טבת דיין כתבה בדף הפייסבוק שלה שהיא מנכסת מחדש את האמא היהודייה, זו שכל השנים צחקנו עליה שהיא דאגנית והיסטרית ואחרי השבעה באוקטובר גילינו שכולנו אותה אימה יהודייה, שכולנו רוצות לחבק חזק (אולי לפעמים קצת חזק מדי) עד אשר יעבור זעם.


המדרש המפורסם ממסכת סוטה כותב (י”א ב:ו) -“בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל… וכיון שמגיע זמן מולדיהן הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח שנאמר תחת התפוח עוררתיך וגו’ (שיר השירים ח, ה) “. אני מודה שאף פעם לא התחברתי אל המדרש הזה, זה היה נראה לי עוד מדרש מבית היוצר של הרחם הלאומי. היום אני מסתכלת עליו אחרת, אני חושבת על הנשים שיולדות עכשיו לבד כי בן הזוג שלהן נמצא במילואים או אפילו חטוף בעזה וכמה גבורה זה דורש. אני חושבת עד כמה נשים רבות כרגע מפגינות גבורה פשוטה של יום יום, של מילה טובה ברגע הנכון, של כיבוש הכיור וערמות הכביסה ויודעת שאנחנו לא שם לבד, יש מי שמחבקות אותנו ממרחק הדורות וזה נותן לי הרבה כוח ותקווה. 

כתיבת תגובה

מומלצים:

קשר חי וקיים

בשבעה באוקטובר עברנו אסון לאומי. עברנו אסון ישראלי. זה היה רגע גדול של זעזוע שעדיין מורגש אצל כל אחד ואחת מאיתנו. אך הזעזוע הזה לא

קרא/י עוד »

אני לא סינדרלה

מי מאיתנו לא חלמה להיות סינדרלה. שיבוא יום אחד נסיך ויגלה מי אנחנו באמת, וייקח אותנו מהחיים האפורים שלנו, ילביש אותנו זהב, ויגאל אותנו מהצורך

קרא/י עוד »

חיבוק ממרחק הדורות

אני מפנה מבט גם אל הנשים והאמהות היהודיות שהתמודדו במהלך השנים עם תקופות של מלחמות, פוגרומים ושכול. מאז השבעה באוקטובר אני מרגישה אותן בתוכי, כאילו צמח לי שם איבר נוסף בבטן…
אני יודעת שהן שם, כמו בובת בבשוקה שנמצאת בתוכי – אמא בתוך אמא בתוך אמא בתוך אמא ואני שואבת מכך נחמה עמוקה.

קרא/י עוד »

בכנות, את מאמינה?

על האפשרות לחינוך למצוות במערכת החינוך כאשר אני חושבת על הנושא של חינוך למצוות אני מוצפת שאלות: איך מלמדים פרקטיקות דתיות? בבית? בכיתה? איך דואגים

קרא/י עוד »