פינת זיכרון

בוגרות ובוגרי המדרשה

קהילה מעניקה לנו את הזכות המיוחדת להיות עדים למסע החיים של החברות והחברים בה. כשאדם הולך לעולמו הקהילה נותרת חסרה אותו, אבל בו בזמן היא זוכרת ומשמרת בתוכה דבר ממי שהיה. הדף הזה מוקדש לבוגרות ובוגרי המדרשה שהלכו לעולמם: מבט מתגעגע על מי שהיו ומה שהותירו בנו בתקופה בה זכינו להיות לצידם, זכרונות של חברותות קרובות שהפכו להיות חברויות לחיים.

אודי יפרח ז"ל

1980-2019
אלול ט‘ נס הרים

הדבר שהכי זכור לי מאודי, הוא השקט והביטחון הפנימי שהיו בו. ליבה פנימית איתנה, שהיה קשה לבלבל אותה. ליבה שקשורה בעבותות לדימונה, למסורת, לבית אבא ואמא. אודי היה ענו באמת, הוא לא עשה מעצמו עניין, השקט והצניעות אפיינו אותו. אחרי שסיימנו תוכנית עשינו שבת משותפת ואודי אירח אותנו בכפר הסטודנטים אותו ניהל. זכינו לראות איך הוא ניהל את העניינים ופרח, הוא חיבר אותנו למקום ולרוח, הפיח בנו חיות. אני מודה לו על זה עד היום.

אורי בורנשטיין ז"ל

1991-2024
אלול י”ב‘אלון

אורי היה אדם שתמיד מצא את הדרך לחבר בין אנשים, לראות את הטוב בכל אדם, ולהוסיף שמחה לכל סיטואציה. הוא היה שם לב לכל מי שהיה זקוק לו, עם לב פתוח ויכולת ייחודית להעניק תמיכה וחוכמה. תודה לך אורי, על הדרך שבה שמרת עלינו ועל כל מה שהיית בשבילנו. עכשיו שמור עלינו גם מלמעלה ותבקש רחמים. זכרו הטוב של אורי, האור שהביא והחמימות שהקרין, ילוו אותנו תמיד.

אלכסיי שמקלוב ז"ל

1989-2023
מבוע י”ב אלון

בחור ענק עם חיוך כל כך גדול שבקושי הצלחת לראות דרכו, עם חוש הומור אדיר, דבילי ושנון יחד, וגם רצינות כשצריך. מלא עניין, חקרת ואהבת את הארץ שלנו, כל כך אהבת אותה וכתבת על זה הרבה. חבר אהוב ומיוחד, תודה שהגנת והקרבת כל כך הרבה בשביל הארץ שלנו.

אפרת ולברד ז"ל

1993-2020
אלון ח’ חנתון

אפרת היתה דמות שאי אפשר להתעלם מקיומה, היא היתה נכנסת לכל חדר עם שיער זהוב ארוך, חיוך ואנרגיות שיכולות להטעין את כל החדר ואפילו שישאר מהן עודף. כולם תמיד היו רוצים ממנה עוד רגע, עוד משפט ועוד חיבוק, כי היו לה את החיבוקים הכי עוטפים ונעימים. זכינו לקבל מחוכמתה, מאורה, חומה וחיוכה עד אינסוף.

אריאל מרדכי וולפסטל ז"ל

1995-2024
אלול י”ג אלון

לוחם, קצין שפועל למען הערכים שלו. מממש את ההגדרה ‘מלח הארץ’ בצורה אותנטית ולא קלישאתית. נוכחות שקטה ועוצמתית. אנרגיה טובה ממלאת את החדר כשהוא נכנס. אצילות נסוכה על פניו. גבוה מעל כולם ורואה רחוק יותר ומעבר למה שאנשים רואים, ועם זה המון ענווה, מדבר בגובה העיניים ונגיש לשיח.

דור כהן ז"ל

1992-2015
מבוע כ‘ אלון

אחראי, חדור מטרה, דואג להכל ולכולם, עושה הכל בשקט, מבלי שידעו. האדם הכי מצחיק וכייפי להיות בחברתו, החבר של כולם, דור כהן, דורי. הכי אהב לטייל, בעיקר בארץ, העריך את אדמת ארץ ישראל, אהב לצלם ולהיות מאחורי העדשה, לקרוא ספרים, להחכים וללמוד. מצא את מותו במקום שהכי אהב – הטבע, בעודו מטייל. המוטו שלו היה – ואהבת.

דרור פסטרנק ז"ל

1989-2016
אלון ז’ חנתון

בשבת הראשונה במדרשה דרור אמר דבר תורה והקריא את “איך זה שכוכב אחד לבד מעז”. זה כל כך התאים לו, כי הוא באמת היה כוכב זוהר במיוחד. כמו רוח סערה מלאת ניגודים הוא סחף את כולנו בהומור שלו, באכפתיות העמוקה לאחרים, בחריפות המחשבה, בעומק של רוח, לב ושכל. זכינו להיות במחיצתו של הכוכב הזוהר הזה, שהאור שלו כבה מוקדם מדי.

חן יהושע ז"ל

1990-2018
אלול ז’ נס הרים

חן הייתה של כולנו. כולם הרגישו הכי קרובים אליה, היא זכרה איך קוראים לבני המשפחה של כל מי שהיה בחיים שלה, כולל להתעניין בשלומם באמת מכל הלב ולזכור את ההיסטוריה הרפואית שלהם. היו לה ידי זהב בכל הנוגע לאפייה, ליצירה (ציור, פימו, קרמיקה, הייתה מקשטת את הסוכה של ההורים שלה כל כך יפה כל שנה) ולנעימי בגב. הייתה לה מחשבה וכתיבה מעמיקה, שמות חיבה ומילים מצחיקות שהייתה ממציאה, רגישות נדירה, סטייל, רוח שובבית-חצופה, וקוֹל שליטף לבבות בשירה מרטיטה. האור שלה ממשיך בכל מי שהיא פגשה, בפיסות הלב ששמורות רק לה.

טל רצון ז"ל

1990-2018
מבוע י”ח אלון

טל בלט בייחודיות שלו בנוף בית המדרש, בחיוך הרחב, ובעיקר בעיניים מלאות המבע הרציני, העמוק והמתבונן. הוא היה עסוק בלמידה והקול המיוחד שלו היה תמיד מקורי, מעניין וחשוב. הוא חקוק בלב בדיוק כפי שהיה ברגע שבו עמד מול כולנו וסיפר בכאב, דמעות וחיוך על תקופת המחלה שלו: אדם כן, סקרן, נעים ואמיץ מאוד בכל דרכיו.

יאיר רוזן ז"ל

1985-2025
אלול ד’ אלון

יאיר היה בחור גבוה עם חיוך גדול ומאיר. שידע לצחוק, וידע לכאוב. איש של לב, עם מבט אוהב ועיניים טובות, שאהב את כל הבריות – אנשים, בעלי חיים, צמחים ופרחים. תמיד היה מלא ברצון לנתינה, חכם ונבון, עם עצות טובות וסיפורים טובים. הוא חי בעוצמות את עולם הרגש ותמיד רצה להעמיק. איש טיפול ואמן בלונים שידע לשמח אחרים בזכות יצירותיו. 

ירון חבר ז"ל

1986-2014
מבוע ו’ אלון

אדם עם אור על הפנים, שזוף ויפה, נוכחות של לוחם וקצין בסיירת משולבת עם עומק פנימי, הגותי, פילוסופי ודתי. בבגד ים ונשק מוביל אותנו במורדות הנחל לכיוון ים המלח, ובבית המדרש לומד ושוקד עד בוא האור. תמיד בנוכחות מלאה ומורגשת אבל גם שקטה וצנועה. הותרת חידה עמוקה על נפש האדם. כיצד גבר כה מחונן ביופי וכושר שכלי, במידות ובעמקות יכול להיעלם בעלומיו? נותרנו ללא מענה ומלאי אהבה שבורה.

משה (ולד) לפיד ז"ל

1987-2014
אלול ב’ אלון

מה שמיוחד בולד היה החריגות הנפלאה שלו – כזו שמשאירה אותך מבולבל על גבול הנבוך אבל רוצה להיות קרוב. היה בו זוהר וטוב לב גדול שמדבק באופטימיות שלו. טוב לב שבלי יותר מדי מעשים, פשוט חיוך רחב כזה שממכר אותך. חיוך בלתי נגמר.

נמרוד זית ז"ל

1997-2021
אלול י”ג נתיב הל”ה

נמרוד שהיה הכי סקרן בסביבה, אהב לחלוק את דעותיו עם הסובבים וגם כשדעתו לא היתה דעת הרוב, נשאר נאמן לעצמו. היה רגיש לסביבה ולחברים, ידע להיות ציני כשצריך. נמרוד כיכב בלמידה בקבוצות קטנות ורבים במחזור זוכרים את חווית הלמידה לצידו כמפרה ומשמעותית. בכל פעם שהיה צריך לקרוא טקסט בקול בשיעור העיניים היו מופנות לנמרוד, היה ברור שהיד שלו מורמת ואנחנו מצידינו התרגלנו ללמוד כשהקול הרגוע והחזק שלו מלווה את המילים.

עדי ויטל-קפלון ז"ל

1990-2023
גבוהה ז’ אלון

עדי הייתה מהטובים ביותר, בהמון דברים, אבל מעל הכל, היא הייתה אדם טוב בצורה באמת יוצאת דופן, בעלת שקט פנימי שהשרה רוגע על כל הסובבים אותה. הייתה המון עוצמה בשקט שלה, ואיתו היא כבשה את כולם. לעדי היה צחוק מיוחד ובלתי נשכח. היא הייתה מלאת רגישות ותשומת לב לסביבתה, אדם נפלא ונדיר.

רינת הודיה זגדון ז"ל

2000-2023
מבוע ל”ג אלון

ריני היא אור וחיות. היא הוריקן שנכנס לחדר, הבלאגן החי והבועט שלא נותן ללב ולחיוך לנוח. היא רואה כל אחד כמו שהוא ואוהבת אותו בזכות ובגלל. תמיד מחפשת את האור, וכשכבה לרגע מיד מזנקת. הנשמה שלה היא שיר ומנגינה שלא נגמרת ומאירה כל מקום אליו היא נכנסת. היא פועמת. היא היא בזמן הווה, כי התחושה שהיא נותנת לא נעלמת.

שושי זייד ז"ל

1945-2024
אלול י”א אלון

את שושי פגשנו ביום הראשון לתוכנית אלול באלון, היא ובני (בן זוגה) הצטרפו לתוכנית ולמרות גילם שבלט בנוף, הם היו כאחד הלומדים. הסקרנות והרצון ללמוד. ״הסבתא והסבא של כולנו״. פשוטו כמשמעו. להיות האוזן הקשבת, הלב הפתוח ולתת תשובות שמגיעות מתוך הרבה ניסיון חיים. הלוואי ונזכה לשמר את יצר הסקרנות, הענווה והצדק שאפיינו אותך.

שרה בת עמי ויניארש ז"ל

1993-2023
מבוע י”ז אלון

יצירה מתפרצת ונביעה צלולה של צבעים, צלילים, אהבה, אור וחושך. בצחוק מדבק, ילדה נצחית שידעה לדבר עם ילדים ומבוגרים בגובה העיניים. החיבור לטבע ולבעלי החיים היה כל כך טבעי עבורה. עם לב שנולד לרקוד, כנות רדיקלית ולא מתפשרת, ציניות ורצינות, טוהר וכאב עמוק שהכיל בתוכו את סבלם של אחרים – כל כך הרבה באישה אחת, עד שנדמה שהכלי קטן מלהכיל את העוצמות. בחיפושה אחר האמת והאמונה שיש להוציא את הרע מהאדם ולא לפגוע באדם, תמיד נזכור את החיוך המרפא שלך, כאור בשולי הענן.

הרשמו לניוזלטר שלנו כדי להתעדכן בכל מה שחדש!

התרגלנו לאחוזי פתיחה גבוהים – מבטיחים לשמור על הסטנדרט.

מבוע – בית מדרש ישראלי | יישוב אלון | ד.נ מזרח בנימין 90618 | טל: 02-6566209 | פקס : 02-9979122 | info@mabua.org
מבוע - בית מדרש ישראלי
מדיניות פרטיות - Privacy Overview

אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי שנוכל לספק לך את חוויית המשתמש הטובה ביותר.

עוגיות אנליטיות עוזרות לנו להבין איך משתמשים באתר, ועוגיות שיווקיות מאפשרות לנו להציג לך פרסום מותאם אישית.

מידע על קובצי Cookie נשמר בדפדפן שלך ומבצע פונקציות כגון זיהוי שלך כאשר אתה חוזר לאתר שלנו, ועוזר לצוות שלנו להבין אילו חלקים באתר מעניינים ושימושיים עבורך ביותר. למידע נוסף, נא עיינו במדיניות הפרטיות וכן בתנאי השימוש באתר.