פינת זיכרון

בוגרות ובוגרי המדרשה

ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גן פורח
מחזיר אל קו ההתחלה

אהוד מנור

כשאנשים זוכים להיות עדים לחיים אחד של השנייה, זו קהילה. כשאדם הולך הקהילה נותרת חסרה אותו, אבל לא רק, היא שומרת וזוכרת משהו ממי שהיה בתוכה.
כל בוגרת ובוגר שאינם איתנו עוד השאירו חור עצום, פצע שלא יחלים. הדף הזה מוקדש להם ולהן. רצינו לספר על מי שהיו בתקופה הקצרה שעברו דרכנו וזכינו להיות לצידם. מצורפים זכרונות מאת חברותות עתיקות בשנים, שהפכו להיות חברויות לכל החיים. המקום והזיכרון שלהם ושלהן שמורים איתנו.

אלכסיי שמקלוב ז"ל

1989-2023
מבוע י"ב אלון

בחור ענק עם חיוך כל כך גדול שבקושי הצלחת לראות דרכו, עם חוש הומור אדיר, דבילי ושנון יחד, וגם רצינות כשצריך. מלא עניין, חקרת ואהבת את הארץ שלנו, כל כך אהבת אותה וכתבת על זה הרבה. חבר אהוב ומיוחד, תודה שהגנת והקרבת כל כך הרבה בשביל הארץ שלנו.

עדי ויטל-קפלון ז"ל

1990-2023
גבוהה ז' אלון

עדי הייתה מהטובים ביותר, בהמון דברים, אבל מעל הכל, היא הייתה אדם טוב בצורה באמת יוצאת דופן, בעלת שקט פנימי שהשרה רוגע על כל הסובבים אותה. מלאת רגישות ותשומת לב לסביבתה, אדם נפלא ונדיר.

משה (ולד) לפיד ז"ל

1987-2014
אלול ב' אלון

מה שמיוחד בולד היה החריגות הנפלאה שלו – כזו שמשאירה אותך מבולבל על גבול הנבוך אבל רוצה להיות קרוב. היה בו זוהר וטוב לב גדול שמדבק באופטימיות שלו. טוב לב שבלי יותר מדי מעשים, פשוט חיוך רחב כזה שממכר אותך. חיוך בלתי נגמר.

דרור פסטרנק ז"ל

1989-2016
אלון ז' חנתון

בשבת הראשונה במדרשה דרור אמר דבר תורה והקריא את "איך זה שכוכב אחד לבד מעז". זה כל כך התאים לו, כי הוא באמת היה כוכב זוהר במיוחד. כמו רוח סערה מלאת ניגודים הוא סחף את כולנו בהומור שלו, באכפתיות העמוקה לאחרים, בחריפות המחשבה, בעומק של רוח, לב ושכל. זכינו להיות במחיצתו של הכוכב הזוהר הזה, שהאור שלו כבה מוקדם מדי.

רינת הודיה זגדון ז"ל

2000-2023
מבוע ל"ג אלון

ריני היא אור וחיות. היא הוריקן שנכנס לחדר, הבלאגן החי והבועט שלא נותן ללב ולחיוך לנוח. היא רואה כל אחד כמו שהוא ואוהבת אותו בזכות ובגלל. תמיד מחפשת את האור, וכשכבה לרגע מיד מזנקת. הנשמה שלה היא שיר ומנגינה שלא נגמרת ומאירה כל מקום אליו היא נכנסת. היא פועמת. היא היא בזמן הווה, כי התחושה שהיא נותנת לא נעלמת.

טל רצון ז"ל

1990-2018
מבוע י"ח אלון

טל בלט בייחודיות שלו בנוף בית המדרש, בחיוך הרחב, ובעיקר בעיניים מלאות המבע הרציני, העמוק והמתבונן. הוא היה עסוק בלמידה והקול המיוחד שלו היה תמיד מקורי, מעניין וחשוב. הוא חקוק בלב בדיוק כפי שהיה ברגע שבו עמד מול כולנו וסיפר בכאב, דמעות וחיוך על תקופת המחלה שלו: אדם כן, סקרן, נעים ואמיץ מאוד בכל דרכיו.

אפרת ולברד ז"ל

1993-2020
אלון ח' חנתון

אפרת היתה דמות שאי אפשר להתעלם מקיומה, נכנסת לכל חדר, עם שיער זהוב ארוך, חיוך, ואנרגיות שיכולות להטעין את כל החדר וישאר עודף. תמיד רוצים ממנה עוד רגע, עוד משפט ועוד חיבוק. כי היו לה את החיבוקים הכי עוטפים ונעימים. זכינו לקבל מחוכמתה, מאורה, חומה וחיוכה אינסוף.

נמרוד זית ז"ל

1997-2021
אלול י"ג נתיב הל"ה

נמרוד שהיה הכי סקרן בסביבה, אהב לחלוק את דעותיו עם הסובבים וגם כשדעתו לא היתה דעת הרוב, נשאר נאמן לעצמו. היה רגיש לסביבה ולחברים, ידע להיות ציני כשצריך. נמרוד כיכב בלמידה בקבוצות קטנות ורבים במחזור זוכרים את חווית הלמידה לצידו כמפרה ומשמעותית. בכל פעם שהיה צריך לקרוא טקסט בקול בשיעור העיניים היו מופנות לנמרוד, היה ברור שהיד שלו מורמת ואנחנו מצידינו התרגלנו ללמוד כשהקול הרגוע והחזק שלו מלווה את המילים.

אריאל מרדכי וולפסטל ז"ל

1995-2024
אלון י"ג אלון

לוחם, קצין שפועל למען הערכים שלו. מממש את ההגדרה 'מלח הארץ' בצורה אותנטית ולא קלישאתית. נוכחות שקטה ועוצמתית. אנרגיה טובה ממלאת את החדר כשהוא נכנס. אצילות נסוכה על פניו. גבוה מעל כולם ורואה רחוק יותר ומעבר למה שאנשים רואים, ועם זה המון ענווה, מדבר בגובה העיניים ונגיש לשיח.

חן יהושע ז"ל

1990-2018
אלול ז' נס הרים

חן הייתה של כולנו. כולם הרגישו הכי קרובים אליה, היא זכרה איך קוראים לבני המשפחה של כל מי שהיה בחיים שלה, כולל להתעניין בשלומם באמת מכל הלב ולזכור את ההיסטוריה הרפואית שלהם. היו לה ידי זהב בכל הנוגע לאפייה, ליצירה (ציור, פימו, קרמיקה, הייתה מקשטת את הסוכה של ההורים שלה כל כך יפה כל שנה) ולנעימי בגב. הייתה לה מחשבה וכתיבה מעמיקה, שמות חיבה ומילים מצחיקות שהייתה ממציאה, רגישות נדירה, סטייל, רוח שובבית-חצופה, וקוֹל שליטף לבבות בשירה מרטיטה. האור שלה ממשיך בכל מי שהיא פגשה, בפיסות הלב ששמורות רק לה.

דור כהן ז"ל

1992-2015
מבוע כ' אלון

אחראי, חדור מטרה, דואג להכל ולכולם, עושה הכל בשקט, מבלי שידעו. האדם הכי מצחיק וכייפי להיות בחברתו, החבר של כולם, דור כהן, דורי. הכי אהב לטייל, בעיקר בארץ, העריך את אדמת ארץ ישראל, אהב לצלם ולהיות מאחורי העדשה, לקרוא ספרים, להחכים וללמוד. מצא את מותו במקום שהכי אהב – הטבע, בעודו מטייל. המוטו שלו היה – ואהבת.

שרה בת עמי ויניארש ז"ל

1993-2023
מבוע י"ז אלון

מידע אודות יעלה בקרוב.

ירון חבר ז"ל

1986-2014
מבוע ו' אלון

אדם עם אור על הפנים, שזוף ויפה, נוכחות של לוחם וקצין בסיירת משולבת עם עומק פנימי, הגותי, פילוסופי ודתי. בבגד ים ונשק מוביל אותנו במורדות הנחל לכיוון ים המלח, ובבית המדרש לומד ושוקד עד בוא האור. תמיד בנוכחות מלאה ומורגשת אבל גם שקטה וצנועה. הותרת חידה עמוקה על נפש האדם. כיצד גבר כה מחונן ביופי וכושר שכלי, במידות ובעמקות יכול להיעלם בעלומיו? נותרנו ללא מענה ומלאי אהבה שבורה.

אודי יפרח ז"ל

1980-2019
אלול ט' נס הרים

מידע אודות יעלה בקרוב.

הרשמו לניוזלטר שלנו כדי להתעדכן בכל מה שחדש!

התרגלנו לאחוזי פתיחה גבוהים – מבטיחים לשמור על הסטנדרט.

מבוע – בית מדרש ישראלי | יישוב אלון | ד.נ מזרח בנימין 90618 | טל: 02-6566209 | פקס : 02-9979122 | info@mabua.org