מאמרים.

כשאני קוראת סוגיה בגמרא היום, צורת ההתדיינות מזכירה לי בראש ובראשונה דיונים קהילתיים ואספות חברים. הדמיון הזה איננו מקרי.

קראו עוד »

חג הקציר או חג מתן תורה? שני שמות החג נשמעים כמו שמות של אירועים יוצאי דופן השונים זה מזה. אך למעשה שני השמות מצביעים לעבר רעיון דומה, רעיון מרכזי למהותו של החג – זהו חג

קראו עוד »
מעגל השנה

נס גדול היה פוליטיקה

מדוע זכו היוונים מכל העמים בזכות ראשונים זו? מדוע ביוון דווקא התפתחה התיאוריה הפוליטית? שני גורמים עיקריים היו אחראים לכך: האחד, צורת ארגון החיים החברתיים הייחודית ליוונים – הפוליס; השני, מה שניתן לכנות "החילוניות של המחשבה היוונית".

חנוכה אני אשב לבד בחושך

אני אשב לבד בחושך

ביום הראשון של הגשם החזק נפתחה לי סדנת כתיבה. כשהגעתי לסדנא ראיתי מישהי בכיסא גלגלים יושבת בגשם ,אוחזת במטרייה, מול השער החשמלי הסגור

הפיכת קערה

כשהייתי בתיכון ידעתי בעומק ליבי שכשאהיה גדול אני רוצה לחזור בתשובה או לצאת בשאלה. מכיוון שכבר הייתי דתי הוכרעה הכף לצד הידוע. הידיעה הזו לא הייתה ידיעה במובן

פרשת שבוע
מכת בכורות לריח טוב

מכת בכורות – לריח טוב

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק-לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד-עוֹלָם: וְהָיָה כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת: וְהָיָה כִּי-יֹאמְרוּ

פרשת ויקהל פקודי

ויקהל פקודי

בתקופה האחרונה אני מהרהרת לא מעט על ההשלכות של החיים בעידן שלנו – עידן הלפטופ, הסמארטפון, הפייסבוק. עידן הזמינות הבלתי

להעלות נר תמיד

להעלות נר תמיד

הכול זמני במשכן. מוכן לתנועה. נוח להתקפל, לעבור בקלות ממקום למקום. אין קביעות. ארבעה פרשות מוקדשות למבנה, מהרגש שליווה את

תרבות

ליצור את השיח

לפני זמן מה יצא לי לנכוח בכנס במכון ון-ליר שעסק בצביון השבת בישראל, שבמסגרתו ביקשה המנחה מהמשתתפים בפאנל לתאר תמונה

בלוג בוגרים

לאשפז דינוזאור

למרות שבילדותי, עד כמה שישמע הדבר מפתיע, מעולם לא ראיתי ולו דינוזאור אחד חי ונושם

ייאוש שלא מדעת ולא מדת

דברים לזכר בוג'ה | מה קורה כשאדם מתייאש מלמצוא את מה שאבד לו, כיוון שהוא לא מאמין שנותרה כל אפשרות

זהות ספיראלית

’דתיות’ ו’חילוניות’

מאמר זה עוסק בזהות אישית וקבוצתית, ובעיקר בשני מרכיבים מרכזיים של גיבוש הזהות: ראשית, יצירת ה’אחר’ והיחס הספירלי של הגדרת העצמי והגדרת ‘האחר’, ושנית, אופן קביעת קווי ההבחנה שיוצרים את החלוקה לקבוצות (‘אנחנו’ ו’הם’). טענתי הבסיסית היא כי אנו נוטים באופן טבעי להגדיר את עצמנו דרך ‘האחר’ וכי יש לכך חסרונות בולטים.