קָרָאת-נָגַעת
ברגעים האחרונים של הקיץ, ניסינו למצוא דרך לציין את התקופה שבאה עלינו בקצה השנה המורכבת הזו. אספנו נשים ואנשים למפגש עם המשורר יונדב קפלון, וקראנו מתוך האסופה החדשה שלו “ונתנה תוקף”, ובה טקסטים שנכתבו בעבר ובהווה ונוגעים למה שעובר עלינו. דיברנו על בית הקבע ובית הארעי, על היכולת להגיד תודה בזמנים קשים, וגם על אלוהים.
כל הטקסטים בסרטונים לקוחים מתוך הפרויקט הספרותי ׳ונתנה תוקף – שבר, פיוט והתעצמות׳ בעריכת יונדב קפלון
ראה ערך | אביגיל דגן חדד
אביגיל דגן חדד חולקת איתנו את המחשבות שלה על הערך בלהמציא לנו שפה ישנה-חדשה איתה נוכל לגשת אל השנה החדשה.
מכתב תודה מקומט | אורי נבו
אורי נבו משתף את סיפורו של מכתב תודה מקומט שנכתב על ידי חן באר, בבוקר שאחרי המתקפה האיראנית.
הסימן | עדו ניצן
עדו ניצן על הרגע בו ש”י עגנון גילה כי “ניטלה עירו מן העולם”, על ההתמודדות עם השבר ועל הרגע שבו הוא החליט על פרויקט ההנצחה של בניית האנדרטה הספרותית לקהילתו ולקהילות מזרח אירופה שרבים ממנה נספו בשואה.
כל מי | עדיאל שפירא
“מי שהמשיך ואמר שומע – עבור”.
עדיאל שפירא מבקש לתת פשר לרגשות המורכבים של המלחמה דרך שירו של המשורר והמפקד חיים גורי.
בשורות מיוחדות בשיר הוא מדגיש את אחריותו החשובה של המפקד ומספר על היכולת לראות את הצרכים של החיילים בשטח.
סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק | יאיר הררי
מה הסוכה מאפשרת לנו? יאיר הררי מזכיר לנו שבמבנה הזה, הארעי והנידף, ישנה הזדמנות יתרה לגדילה.
בבית ההבראה | סיגל שטיינברג
אבות האומה נכנסו לסוכה עם כל המגרעות והשברים שלהם, ודווקא שם, הם הצליחו להפוך פצעים לתורות ותפילות שמהדהדות עד היום. סיגל שטיינברג נותנת לנו נקודת מבט נוספת על הסוכה שהיא לא רק בית ארעי, אלא מרחב של ריפוי – מקום שמאפשר לנו לצמוח ולגדול מתוך הפגמים והקשיים. היא מקבלת אותנו כמו שאנחנו, ומזמינה אותנו ליצור מתוך מה שנשבר.