קהילה חושבת

רקע שקוף

אני נתמכת רווחה

כן קשה להודות אבל מספיק להסתתר: אם לא מערכת הרווחה לא הייתי איפה שאני היום. אם לא מערכת הרווחה יתכן והייתי היום דור

שאריות חידודים

בית ספר ברוח המדרשה

אם נגלה שיש לנו תפיסת עולם, אז השלב הבא הוא להקים בית ספר ולהפוך את תפיסת העולם לסדר יום.

להבין ולהשכיל – ולעשות

פריבילגיה, זכות יתר, מין הטבה שיש לך בחיים שלא כל העולם נהנה ממנו. כלומר, משהו שאני מסתובב איתו ביום יום

אם אשכחך ירוסלם

ביום ירושלים אנו חוגגות וחוגגים את הזכות שנפלה בחלקנו – אנחנו יכולים להגיע לירושלים ולהסתובב בה בחופשיות, אחרי שבמשך שנים ארוכות תרחיש כזה היה דמיוני לגמרי עבור מרבית היהודים ברחבי הארץ והעולם. מלבד יום ירושלים מציינים היום גם את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, אך עובדה זו זוכה לתשומת לב יחסית מועטה ורבים לא מודעים אליה.

על זיכרון ויציאה לעצמאות

הזמן בו הרגשתי שאני “כל יכולה”, שאני יכולה לעשות כרצוני, היה לאחר שאחי התאום אבי נהרג בצוק איתן.

תובנות על תובנות

אני מרגישה שהתקופה הזו מולידה עוד מחשבות ותובנות ואני לא יכולה שלא לשאול את עצמי: מה אני אמורה לעשות עם כל זה?

פנים אל מול פנים

מחקרים רבים עוסקים בחשיבות ובייחודיות של שיחה פנים אל פנים. אך בעיני, מעניינת יותר מכל מחקר מדעי שבוחן את היתרונות

סברסים קטנים

לא במחאה, בחברות

הדרמה של מבקשי המקלט נוגעת בבטן הרכה של היהדות שלנו. צריך להתקיים מקום שיאפשר לדבר, ללא הצורך לשכנע או להכריע.