קהילה חושבת

קריאת מגילת העצמאות בטעמים – האמנם?

סופרלטיבים רבים ניתן להעניק למגילת העצמאות – היא היסטורית, היא מכוננת, היא חשובה, היא יפה, היא אנושית, היא ישראלית. אך דבר אחד לא ניתן לומר עליה – היא אינה קדושה.

שתי דקות לשתוק עם אלוהים

השנה כשתגיע הצפירה, אדע שהצפירה היא הזמנה אמיצה לעצירה מסוג אחר. אשחרר את עצמי מלהעלות מראות מפורטים כדי להיחרד או לבכות

על חיבור, כנות ובחירה

מאז שאני זוכרת את עצמי האמנתי באלוהים. עובדה זו תמיד הייתה חלק ממני וחיה לצידי את החיים, לא דורשת איזו

נגיעה במהות הקהילה המתפללת

אף על פי ש״קהילת התפילה״ מהווה משאב יקר עבור החברה, היא מציבה בפנינו אתגר לא פשוט. לא מעט מחסידיה, ואני ביניהם

גזע עץ

מי שלמד להקשיב לעצים

עצים וצמחים בכלל הם תופעה מופלאה. לא אחת אני מרגישה שטעה מי שהכריז על האדם כנזר הבריאה,

חיפזון הגאולה

רצף הפרשות שבו אנחנו נמצאים מספר על השלבים המקדימים בתהליך היבנותו של עם ישראל – מאוסף של עבדים לכינון של עם.

דטרמיניזם ואולי אחד

אני נאלץ לסיים הוא הכריז בקול רם והתחיל ללכת לכיוון היציאה מהאולם, גם כן דרך לסיים שיעור על שפינוזה.

רואים רחוק רואים קרוב

פרשתנו נפתחת בתחושת דה ז’ה וו קלה: הרי כבר בספר בראשית (מו, ח), לפני שתי פרשות בלבד, רגע אחרי שהאחים